הקדמה
תסמונת דום נשימה לילית(תד"ל),מוגדרת ע"י ה-JNC-7 וע"י ה-ESH ,כסיבה מוגדרת ושניונית ליל"ד, וכסיבה שכיחה ליל"ד עמיד. למרות זאת, במקרים רבים, ההערכה הקלינית המתבצעת במרפאה , מתעלמת או מקלה ראש באפשרות זו. אבחנה של תסמונת זו בחולי יל"ד, לא רק שמסיעת לרופא בבנית תכנית טיפול מתאימה ויעילה יותר למטופל, אלא מזהה את אותה קבוצת חולים המצויה בסיכון קרדיו –וסקולרי גבוהה יותר בהשוואה לחולי יל"ד ללא תסמונת זו. מחקרים תצפיתניים, הוכיחו, שקיים קשר ישיר ובלתי תלוי בין תד"ל לבין מחלת לב כלילית,מאורע מוחי, הפרעות קצב, אי ספיקת לב, ותמותה קרדיו-וסקולרית. במקרים רבים נמצא כי תד"ל מופיעה במשולב עם אי סבילות לסוכרת, סוכרת סוג 2 , השמנת יתר והתסמונת המטבולית.
ההשמנה האפידמית שעלתה למודעות בשנים האחרונות הביאה להכרה ולמודעות את יחסי הגומלין הקיימים בינה לבין תד"ל ויל"ד. יל"ד היא מחלה מורכבת , כאשר הסיבות להופעתה מערבות בין השאר:גיל, מגדר, תזונה, תנאים סביבתים, מצבי עקה נפשית, השמנת יתר וגורמים גנטים. באותה מידה גם ההמצאות של תד"ל עולה עם עלית הגיל, עליה במשקל, ושכיחה יותר בקרב מגדר הגברים ובמשפחות כביטוי לגורם גנטי. גורמי סיכון נוספים הקשורים הן עם יל"ד והן עם תד"ל, כוללים בין השאר: עישון, צריכה מוגזמת של אלכוהול, תת פעילות בלוטת התריס, ושחלות פוליציסטיות. העובדה שלתסמונות הללו ( יל"ד ותד"ל), יש גורמים אטיולוגים משותפים, מצביע על כך, שהן קשורות אחת עם רעותה יותר מאשר קשר אקראי.
האם תד"ל היא סיבה שניונית ליל"ד?
ל 60% מחולי תד"ל יש גם יל"ד. לעומת זאת רק ב 20% מחולי יל"ד נמצא גם תד"ל.כלומר ,לא כל חולי תד"ל יפתחו עם הזמן גם יל"ד, למרות שהם בסיכון גבוה יותר לעומת כלל האוכלוסיה. יתרה מזאת: השמנת יתר בדרך כלל מקדימה את התפתחות תד"ל,ולכן קשה לבסס קשר אטיולוגי בין תד"ל לבין יל"ד מעבר להשמנת יתר, בעזרת נתונים סטטיסטים בלבד.בהקשר לזה, מענין יהיה לבדוק באם חולי תד"ל עם משקל גוף תקין, נוטים לפתח יל"ד באותה שכיחות כמו אילו עם עודף משקל או השמנת יתר, והאם טיפול מוקדם ככל האפשר בתד"ל מונע או דוחה התפתחות יל"ד בעתיד. הסיבות השניוניות המוכרות ליל"ד (מחלה כיליתית,הצרות של עורקי הכיליה,אלדוסטרוניזם ראשוני,תת או עודף פעילות בלוטת התריס,קוארקטציה של הותין, פאוכרומוציטומה,קושינג וכו) גורמות לעלית לחץ הדם בכל גיל, כולל מבוגרים, ויל"ד מתפתח כחלק מהמהלך הטבעי של מחלות אילו. בניגוד לכך, מידת החומרה של תד"ל, לא נמצאת ביחס ישר להתפתחות יל"ד, בגילאי 60