30 זה ה-60 החדש - יתר לחץ דם במבוגרים צעירים

אם היית בן 32 שנים, בריא, פעיל וטרוד בעניני משפחה ועבודה, המגיע לרופא לעיתים רחוקות, מסיבות מנהלתיות, ורופא המשפחה שלך היה מנצל את הביקור ומודד לך לחץ דם, מספר פעמים, ובסופם, מודיע לך שערכי לחץ דמך מעל הנורמה, ומבקש ממך לחזור למדידה חוזרת בעוד מספר ימים.

האם אכן היית חוזר? קרוב לוודאי שלא.

יתר לחץ דם (להלן-“יל”ד”) מוכרת כמחלה חסרת תסמינים (“הרוצח השקט”), אך היא נתפסת כמחלה של הגיל המבוגר. מחלה בעלת אופי תורשתי במעל 90% מהמקרים, הבאה לידי ביטוי בעשור החמישי לחיים ומעלה, ואשר עלולה להתפתח, בהעדר טיפול נכון, לפגיעה בלתי הפיכה בשריר הלב, מח, כליות, וכלי הדם. צעירים בעשור השני והשלישי לחייהם, לא רואים ביל”ד מחלה “השייכת” לגילאים שלהם. הם מכירים אותה דרך ההורים שלהם. תפיסה זו נחשבת מוטעית כיום. אם בעבר יל”ד אכן נחשבה כמחלה המאפיינת את הגיל המבוגר בלבד, אזי מחקרים רפואיים שפורסמו בשנים האחרונות, מצאו כי 20%- 15% מהגברים ו-15%- 12% מהנשים, בגילאי 18-39 שנים, המוגדרים כמבוגרים צעירים, לוקים בה. נכון ששכיחות המחלה עולה עם הגיל, אך עדיין מספר חולי יל”ד בקרב המבוגרים הצעירים גבוה בהרבה ממה שעולם הרפואה חשב בעבר, ובוודאי סותר את הדעה המקובלת לפיה מדובר במחלה של מבוגרים בלבד. כתוצאה בתפיסה מוטעית זו, קיימת מידה רבה של שאננות לגבי הצורך באיתור, הערכה וטיפול במחלה בגילאים הללו. במספר מחקרים נמצא, כי קצב אבחון המחלה בגילאי 18-39 שנים, עומד על 40% בלבד, ומספר החולים המטופלים ומאוזנים בגילאים אילו הוא 34% בלבד, לעומת 70% ו- 58% בהתאמה בגילאים מבוגרים יותר.

מדוע קיימים הפערים הללו בין העובדות המספריות לבין הדעה הרווחת לגבי זמן הופעת המחלה? האם אנו עדים לכך שאכן מחלת יל”ד באה לידי ביטוי כיום, בגילאים צעירים יותר מאשר בעבר, או שמלכתחילה היא הופיעה כבר בגילאים צעירים יותר, אך אנחנו, אנשי הרפואה, לא היינו מודעים לכך? דרך אחת לבחון סוגיה זו, היא להסתכל על השינויים שחלו בגישה הרפואית בשנים האחרונות: אבחון לחץ דם היא פעולה פשוטה הדורשת מהגורם הרפואי המודד, מספר מדידות של לחץ הדם, במועדים שונים, לקביעת האבחנה (בדרך כלל ל.ד מעל 140 ממ”כ סיסטולי ו\או 90 ממ”כ דיאסטולי). עד לפני מספר שנים מדידת לחץ הדם במרפאות ראשוניות בקהילה היו מתבצעות לפי שיקול דעתו ויוזמתו של הרופא הראשוני. גם אם היו מתפרסמות הנחיות ראשוניות כלליות, הן לרוב לא היו מוטמעות במהלך עבודתו. מאחר ובגילאי 18-39 שנים, האוכלוסייה בדרך כלל צעירה ובריאה, תכיפות הביקורים שלה במרפאה נמוכה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה הבוגרת, והיא נסובה ברוב הביקורים, סביב בעיות רפואיות חריפות (זיהומים חריפים, כאבי גב וכו’) או מנהלתיות (אישורים רפואיים). מדידת לחץ הדם לא הייתה חלק משגרת העבודה במרפאה הראשונית באותה קבוצת גיל. בשנים האחרונות, משרד הבריאות וקופות החולים הצליחו להטמיע שגרות עבודה מחייבות בעזרת מדדי בריאות והטמעת הנחיות רפואיות במגוון נושאים, כולל יל”ד. כתוצאה מכך, מדידת לחץ הדם בגילאי 18-39 שנים, עברה מביקורים מזדמנים לחלק מתכנית יזומה ומובנית של רפואה מונעת בקרב האוכלוסייה הכללית בארץ. עקב כך ליותר אנשים בגילאים הללו מודדים בצורה יזומה ומסודרת לחץ דם, ולכן גם מספר המאובחנים הלוקים במחלה גדל כביכול. מדוע “כביכול”? מאחר ואותו אחוז של חולי יל”ד בקרב המבוגרים הצעירים היה קיים גם בעבר, אך בעקבות הטמעת תכניות בריאות לרפואה מונעת, מתקבל הרושם, כאילו מספרם עלה. שינוי נוסף נבע מפרסום מדדי הבריאות ומפרסום הנחיות מסודרות של החברה הישראלית ליל”ד וקופות החולים: אם בעבר הגדרת ערך הסף ליל”ד הייתה “גמישה”, וניתנת לפירוש סובייקטיבי ושונה בקרב הרופאים הראשונים, הטמעת ההנחיות הללו תרמו ל-“יישור קו”, והבנה משותפת לגבי הערכים המוגדרים כ-יל”ד. כתוצאה מכך, ערכי לחץ דם שבעבר היו מתקבלים ב”סלחנות” ונפתרים בדרך של “מעקב בלבד”, זכו כעת לאבחנה ברורה ולטיפול בהתאם.

כל העובדות הנ”ל יוצרות את הרושם כי הדבר היחידי שהשתנה היא הגישה הרפואית למחלה. בעקבות השינוי בגישה, יותר חולים בגילאי 18-39 שנים, מאובחנים ומטופלים בה ביעילות, כאשר מלכתחילה מדובר במחלה הקיימת בשכיחות גבוהה יותר בגילאים הללו, והתפיסה המקובלת, לפיה מדובר במחלה של הגיל המבוגר הייתה מוטעית מיסודה.

אך, קיימת גם דרך נוספת לבחון את הסוגיה שלנו: בעשורים האחרונים אנו עדים לתמורות חברתיות, תרבותיות וטכנולוגיות משמעותית בחיינו, אשר השפעתם על אורח החיים שלנו היא מכרעת. אם בוחנים את אותם אנשים המאובחנים כלוקים ביל”ד בגילאי 18-39 שנים, הממצא הרפואי המאפיין אותם יותר מכל, הוא עודף משקל והשמנת יתר (מוגדר כ- BMI מעל 25). בחלק לא מבוטל של אותם חולים, השמנת היתר החלה אצלם כבר בגיל ההתבגרות (10-18 שנים). השמנת יתר נמצאת במגמת עלייה בקרב מתגברים ומבוגרים צעירים בחברה המערבית, והיא גורמת במישרין לעליה בערכי לחץ הדם. מדוע אני עדים היום ליותר מקרים של עודף משקל והשמנת יתר, ועקב כך ליותר מקרים של יל”ד , בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים בהשוואה לעבר? נפרט את הסיבות אשר תרמו לכך במהלך השנים:

  1. אורח חיים יושבני- בעבר רוב האנשים בעשור השני והשלישי לחייהם היו בעלי “צווארון כחול”, פועלים שעבדו בתעשיה ובחקלאות עבודה פיסית בדרגות קושי שונות.התפתחות הטכנולוגיה והמכשור התעשיתי לצד עידן המחשב, גרמו לכך שחלק ניכר מהעבודה מצריכה פחות פעילות פיסית בהשוואה לעבר. בנוסף, השגשוג הבלתי נתפס במספר חברות היי טק בהם עובדים בעיקר אותם מבוגרים צעירים, לצד השאיפה להשגת יותר תארים אקדמאים כתנאי להצלחה בחיים, גורמים לכך שאותם צעירים חובשים יותר את ספסלי האוניברסיטאות והמכללות שצצו בעקבות הביקוש, ואת הכסאות המרופדים בחברות ההייטק, ומנהלים אורח חיים הרבה יותר יושבני מבעבר.
  2. צריכת מזון עתיר קלוריות- מחיי הצנע של שנות ה-50 ועד ימינו, תעשיות המזון התפתחו במקביל למגמה הכללית בעולם, והציפו את השוק בשפע של מזונות וחטיפים עתירי קלוריות, כאשר קהל היעד הם בעיקר ילדים, ומתבגרים. התוצאה הבלתי נמנעת היא עלייה משמעותית בצריכה הקלורית לנפש בגילאים הצעירים. בנוסף לשתי הסיבות הללו, התורמות במישרין לעליה במשקל בגיל הצעיר, ישנן סיבות נוספות התורמות לעלית לחץ הדם, והן כוללות:
  3. צריכת מלח מוגזמת- לתעשיות המזון בארץ ובעולם יש סדר יום ברור, ומטרתן הראשונית להיות רווחיות. מגמה זו התעצמה והתחדדה בארץ בשלושת העשורים האחרונים עם המעבר לכלכלה הדוגלת בהפרטה של התעשייה. בכל הקשור בתעשיות המזון, אחת הדרכים להעלות את הרווחיות היא הוספת ריכוזים גבוהים של מלח למוצרים שלהם בכלל (כמו גבינת קוטג’ הפופולארית) ולחטיפים המיועדים לילדים בפרט. מאחר ומלח הוא חומר ממכר, הוא גורם לעליה בצריכת אותם מוצרים בצורה הולכת וגוברת, ובעקבות כך לעליה בערכי לחץ הדם בקרב צעירים ומתבגרים.
  4. פעילות גופנית בשעות הפנאי- עד שנות ה70-80, עיקר הפעילות של ילדים ונוער בשעות הפנאי התרחשה “ברחובות”. את משחקי הכדור, “תופסת”, “מחבואים” ו”קדרים באים” שהיו מלאי פעילות גופנית נמרצת החליפו הישיבה והרביצה מול מסכי המחשב והטלוויזיה .
  5. עליה בצריכת אלכוהול- את חולצות התנועה, הריקודים סביב המדורה, עם בקבוקי שתייה מוגזים לכל היותר, החליפו פאבים ומועדוני לילה שצצו במחוזותינו כפטריות לאחר הגשם, רווי אלכוהול, שתרמו ותורמים במישרין לצריכה הגבוהה והממכרת של סוגי האלכוהול השונים בקרב הצעירים, ואשר לאורך זמן תורמים לעלית לחץ הדם.
  6. עישון- למרות הירידה בשיעור המעשנים בקרב המבוגרים, אין כל שינוי בשיעור זה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים לאורך השנים. עישון נחשב אף הוא כגורם סיכון לעלית לחץ הדם בנוסף לנזקי העישון האחרים הידועים.
  7. תסמונת מטבולית- כל הגורמים הנ”ל הקובעים את אורח החיים בגיל הצעיר, תורמים לא רק לעליה משמעותית במשקל ובלחץ הדם, אלא גם לעליה ברמת הסוכר בדם עד התפתחות סוכרת, ולעליה בכמות שומני הדם. כל המרכיבים הללו מוכרים כיום תחת הכותרת של תסמונת מטבולית. בחלק מהלוקים בה מתפתחת גם תסמונת דום נשימה לילי הגורמת לעליה נוספת בלחץ הדם.
  8. מועקה נפשית- אנו חיים בחברה שהפכה להיות יותר הישגית, יותר תחרותית, ואגואיסטית יותר ברמת הפרט. אנו רואים היום יותר עובדים בחוזים אישים ללא בטחונות סוציאלים לעומת עובדים שכירים עם קביעות. כל זה יוצר אצל הפרט יותר תגובות של חרדה. מתח עד דיכאון מחד, כעס, עוינות ותוקפנות מאידך לעומת העבר. ביטויים רגשיים אילו באים לידי ביטוי בתסמינים גופנים שונים, עליה בכמות לחץ הדם והסוכר, והופעת מחלות שזוכות לתואר “מחלות פסיכוסומטיות”.

כל אותם שינויים באורחות בחיים שתארתי, אשר התפתחו בעשורים האחרונים, ואשר החלו כבר בגיל הילדות וההתבגרות, “נגררים” לעשורים הבאים בחיים, תורמים לעליה משמעותית בשכיחות יל”ד בעשור השני והשלישי לחיים, ולהופעה מוקדמת יותר של המחלה מכפי שהיינו רגילים לראות בעבר. יתרה מזאת 90% ממקרי יל”ד בגילאים הללו הן ראשוניות, קרי, עקב שילוב של מרכיב תורשתי ואורח חיים לקוי, ולא, כפי שחשבו בעבר, עקב סיבות שניוניות ליל”ד.

לסיכום

שכיחות חולי יל”ד ראשוני בקרב המבוגרים הצעירים, בני 18-39 שנים, עלתה משמעותית בשנים האחרונות. בין אם עליה זו נובעת משינוי בגישה הרפואית, ובין אם היא נובעת משינוי אורחות החיים בגיל הצעיר, יש מקום לנסח גישה חדשה הכוללת:

  • שינוי ההנחיות הקיימות, בכל הקשור לאיתור מוקדם של חולי יל”ד בגילאים האלו, דרך העלאת המודעות בקרב אוכלוסיה זו, והעלאת תדירות מדידת לחץ הדם ע”י אנשי הרפואה.
  • התערבות כוללנית לשינוי מהותי באורח החיים כבר בגיל הילדות וההתבגרות
  • צמצום כמות המלח במוצרי המזון השונים.

לזימון תורים והשארת הודעות

04-9531540

פקס: 04-9534657
joshualeshem@gmail.com