אורחות חיים, סוגי מזון, תוספות מזון, תוספות שאינן מזון, ומידת השפעתם על לחץ הדם

מבוא:

לאיזון קפדני של גורמי סיכון כמו: יתר לחץ דם(להלן-“יל"ד”), סוכרת, עודף כולסטרול, והשמנת יתר, יש חשיבות רבה במניעת התפתחות והתקדמות של טרשת בעורקים הגדולים, ובעקבות כך, במניעת התפתחות סיבוכים מסכני חיים כמו אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, אירועים מוחיים, מחלת כלי דם היקפית, ואי ספיקה כלייתית. לכן, אבחון מוקדם ,וטיפול נכון ומיטבי באותם גורמי סיכון, יכול למנוע ביעילות התפתחות תהליך זה. הגישה הטיפולית באותם גורמי סיכון מבוססת על שינוי אורחות החיים, וטיפולים לא תרופתיים, בנפרד או במשולב עם טיפולים תרופתיים. לגישה זו יש ערך רב הן במניעה והן בטיפול באותם גורמי סיכון, ללא תלות בגיל או במגדר.

לשינוי אורחות חיים וטיפולים לא תרופתיים במקרה של יל"ד, יש חשיבות והשפעה רבה במצבים של לחץ דם המוגדר כ-“נורמלי-גבוה”( זהו מצב בו ערכי לחץ הדם נעים בין 120 ממ"כ סיסטולי ועד 139 ממ"כ סיסטולי ו\או 80 ממ"כ דיאסטולי ועד 89 ממ"כ דיאסטולי), או במקרים של יל"ד דרגה ראשונה( ערכי לחץ דם סיסטולי בין 140 ממ"כ ועד 159 ממ"כ ו\או דיאסטולי בין 90 ממ"כ ועד 99 ממ"כ). במצבים אלה, שינוי אורחות החיים וטיפולים לא תרופתיים יכולים להביא את המטופל ליעד לחץ דם המוגדר כתקין- פחות מ-120 ממ"כ סיסטולי, 80 ממ"כ דיאסטולי. בדרגות לחץ דם גבוהות יותר השפעתם באה לידי ביטוי במשולב עם טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם.

במאמר זה נפרט את שינוי אורחות החיים, סוגי המזון, תוספות המזון ,ומידת השפעתם על לחץ הדם. כל ההמלצות המפורטות במאמר זה הן מבוססות מחקרים, והומלצו על ידי החברה האירופאית ליתר לחץ דם. הסעיפים שיפורטו כוללים:

• א. אורחות חיים
• ב. סוגי מזון
• ג. תוספות מזון.
• ד. תוספות שאינן מזון.

א. אורחות חיים:

לשינוי אורחות חיים יש תפקיד הן במניעת או דחית הופעת מחלת יל"ד , והן כחלק מהטיפול בה. שינויים אלה כוללים בין השאר:

1. צמצום מלח בדיאטה:

קיים יחס ישיר בין כמות המלח הנצרכת במזון לבין עלית לחץ הדם. בנוסף, צריכה גבוהה של מלח קשורה לשכיחות גבוהה יותר של פגיעה לבבית ומוחית. יתרה מזאת, חלק מאילו שיש להם יל"ד גבוה לוקים גם ברגישות למלח. קרי, הם מגיבים בעליה משמעותית יותר של לחץ הדם בעקבות צריכת אותה כמות של מלח בהשוואה לאילו שאין להם את אותה רגישות. רגישות למלח אופיינית לאנשים מבוגרים, סוכרתיים, עודף משקל והשמנת יתר, מחלה כלייתית כרונית ,ותסמונת מטבולית. הוכח במספר רב של מחקרים כי צמצום מלח במזון מוריד את לחץ הדם באוכלוסייה הכללית( כ-2.5 ממ"כ סיסטולי), ובמידה רבה יותר בקרב אילו עם יל"ד( 5.5 ממ"כ). עודף מלח מוגדר כצריכה של 10 גרם מלח ליום ומעלה. השאיפה בקרב חולי יל"ד היא להגיע לצריכה של עד 5 גרם מלח ביום. 5 גרם מלח(NACL ), שוות ערך לצריכה של 2000 מיליגרם נתרן או 88 מילימול נתרן. יש מחקרים הממליצים על הגבלת מלח של 4 גרם ליום( 1500 מיליגרם נתרן). המקור העיקרי של נתרן במזון הוא מזון מעובד, מתועש, מזון משומר, וחטיפים שונים. לעומת הנתרן, לצריכה גבוהה של אשלגן במזון בכלל האוכלוסייה ובעיקר בקרב חולי יל"ד, יש השפעה מיטיבה בהורדת לחץ הדם. הצריכה המומלצת הינה 3.5-4.7 גרם ליום, כאשר המקור מהמזון עצמו ולא תוספי אשלגן. יש להיזהר בתזונה עשירה באשלגן באילו עם פגיעה בתפקודי הכליות!

2. ירידה בצריכת אלכוהול:

גם כאן קיים יחס ישר בין כמות צריכת האלכוהול ועלית לחץ הדם. צריכת האלכוהול נמדדת במנות. מנה אחת שווה ל-14 גרם אלכוהול, והיא מתאימה לכמות האלכוהול שיש בפחית בירה או בכוס יין של 150 מיליליטר. צריכה של מעל 2 מנות אלכוהול ביום קשורה ישירות לעליה בלחץ הדם. בנוסף, צריכת אלכוהול מעל 2 מנות קשורה לפגיעה לבבית, כמו גם לפגיעה כבדית ,ובמערכת העצבים, וכן לעליה בשכיחות מחלות ממאירות. לעומת זאת, צריכה מתונה של אלכוהול, עד מנה אחת ביממה, קשורה דווקא לירידה בפגיעה בכלי הדם, לב וכליות, לירידה בתמותה הכללית ובתמותה ממחלות לב, ועליה בערכי הכולסטרול הטוב בדם (HDL ). בנוסף צריכה של מנת אלכוהול אחת יש לה השפעה נוגדת קרישה ונוגדת חמצון.

3. שליטה על משקל גוף תקין:

עודף משקל(BMI מעל 25), והשמנת יתר(BMI מעל 30), קשורים ישירות לעליה בלחץ הדם. בנוסף עליה במשקל קשורה לעליה בתנגודת לאינסולין וסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת. היא קשורה לפעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפטטית ,ולשיעור גבוה יותר של תסמונת דום נשימה לילית. ירידה במשקל תורמת ישירות לירידה בערכי לחץ הדם, ומשפרת גם את יעילות הטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם, ובסופו של דבר תורמת להפחתת מספר המאורעות הלבביים והמוחיים. כל ירידה של 1 ק"ג במשקל ,מפחיתה את לחץ הדם ב-1 ממ"כ. משקל גוף תקין מוגדר כ-BMI ( היחס בין משקל בק"ג לבין ריבוע הגובה במטרים) בין 18-24, כאשר היקף המותניים מתחת ל-102 ס"מ בגברים, 88 ס"מ בנשים.

4. עישון:

ניקוטין מעלה ישירות את ערכי לחץ הדם, ותורם להאצת התפתחות שינויים טרשתיים בדפנות העורקים. פרט לשאר הנזקים שהם גורמים כמו מחלות ריאה ושיעור ממאירויות גבוה . מומלץ הפסקת עישון מוחלטת!!!

5. פעילות גופנית:

פעילות אירובית כמו הליכה, ריצה, שחיה, רכיבה על אופניים, מביאה לירידה משמעותית של לחץ הדם, דרך ירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפית, ירידה בפעילות המערכת הסימפטטית, וירידה במשקל. התוצאה הטובה ביותר מתקבלת משילוב של אימון אירובי עם אימוני כוח בעצימות בינונית. פעילות אירובית שהוכחה כיעילה היא הליכה של לפחות 4 פעמים בשבוע, לפחות 40 דקות כל פעם, או אימון אירובי אחר שווה ערך לכך.

ב. סוגי מזון:

1. קפה ירוק לא קלוי—nonroasted green coffee:

הקפה עשיר בפיטוכימיקלים אשר יש להם תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, כמו גם נוגדות קרישיות ושגשוג תאים. יחד עם זאת, תהליך קליית הקפה משפיע על תכולת הפנול בקפה. כתוצאה מכך קפה ירוק ,או קלוי בצורה קלה ,מכיל יותר פנול מאשר קפה קלוי מאוד. לפנול יש השפעה מיטיבה על לחץ הדם, משקל הגוף, רמת נוגדי החימצון בגוף, ורמת שומני הדם. ההשפעה המיטבית על לחץ הדם וכלי הדם מושגת בשתיה של 1.5 עד 3.5 כוסות קפה ליום. לצריכה פחותה מכך או גבוהה מכך, יש פחות השפעה מיטיבה!

2. מיץ רימונים:

מיץ רימונים עשיר בפוליפנולים, ובעיקר בסוג של טנינים הקרויים אלגיטנינים. הצבע האדום של המיץ מקורו מאנטוציאנינים. לכולם יש השפעה נוגדת חמצון בולטת. מספר מחקרים מבוקרים הראו כי צריכת מיץ רימונים קשורה בירידה בלחץ הדם, עד 5.1 ממ"כ סיסטולי ועד 2.25 ממ"כ דיאסטולי. השפעה זו לא תלויה במשך צריכת מיץ הרימונים ולא בכמות הנצרכת. הפרופיל הבטיחותי של מיץ רימונים הוא גבוה.

3. תה ירוק ותה שחור:

מספר מחקרים שכללו מעל 11,306 נבדקים, מצאו כי צריכה קבועה של בין 2-6 כוסות תה ליום במשך 4-24 שבועות, גורם לירידה משמעותית בלחץ הדם. ככל שמשך הצריכה גבוהה יותר, כך לחץ הדם יורד יותר. לתה ירוק יש השפעה רבה יותר בהורדת לחץ הדם בהשוואה לתה שחור, עקב ריכוז גבוה יותר של פיטוכימיקלים בעיקר פנולים, הגורמים לירידה ברמת החימצון בכלי הדם.

4. היביסקוס:

היביסקוס נמצא בעלי תה מצילון. עשיר בויטמין C, ויש לו השפעה נוגדת חימצון חזקה מאוד. עקב כך הוא גורם להרחבת כלי דם. בנוסף יש לו השפעה משתנת. עקב כך, הוא מוריד לחץ דם משמעותית כפי שהוכח במחקר שהשווה תוספת שלו לטיפול לעומת אילו שלא צרכו אותו. בזרוע שטופלה בתוספת היביסקוס לחץ הדם הסיסטולי ירד בממוצע ב-7.6 ממ"כ ,והדיאסטולי ירד בממוצע ב- 3.53 ממ"כ לעומת הזרוע שלא טופלה בתוספת היביסקוס.

5. מיץ סלק:

מיץ סלק עשיר בניטרטים אשר עוברים בגוף מטבוליזם ליצירת חנקן חמצני-NO . חומר זה גורם ישירות להרחבת כלי הדם ולירידה בלחץ הדם. צריכה של 250 מ"ל מיץ סלק ביום, מפחיתה לחץ דם באילו עם יתר לחץ דם כמו גם עם אילו עם לחצי דם בגדר הנורמה. לחצי הדם הסיסטולי ירדו במחקר השוואתי בממוצע של 4.4 ממ"כ.

6. שומשום:

לשומשום יש ערך מסוים בהפחתת לחץ הדם מאחר והוא עשיר בחומצות שומן לא רוויות, סיבים, ופיטוסטרולים. במחקר שבוצע בקרב מטופלים עם קדם לחץ דם, צריכה של 2.52 גרם שומשום שחור ליום במשך 4 שבועות, הפחיתה משמעותית את לחץ הדם, בממוצע 7.83 ממ"כ סיסטולי, 5.81 ממ"כ דיאסטולי.

ג. תוספות מזון:

1. אומגה 3-חומצות שומן לא רוויות:

החומצות העיקריות של אומגה 3 בדיאטה הן EPA ו-DHA, ומקורן העיקרי הוא משמן דגים וסוגים נוספים של דגי ים( סלמון, טונה, מקרל). צריכה שלהם הוכחה כמיטיבה למערכת הלב וכלי הדם. צריכה של 2-4 גרם ליום, של שמן דגים( 500 מיליגרם של אותן חומצות), גורמת לירידה קלה של לחץ הדם, בעיקר בצריכה ממושכת שלהם.

2. חלבונים, פפטידים, חומצות אמינו:

מספר מחקרים שכללו מעל 3000 משתתפים הוכיחה כי דיאטה המבוססת על חלבונים, בהשוואה לדיאטה המבוססת על פחמימות, תורמת לירידה משמעותית יותר, אם כי קלה מאוד, של לחצי הדם( 1.8 ממ"כ סיסטולי, 1.2 ממ"כ דיאסטולי בממוצע). אין הבדל בין חלבונים מהחי לבין חלבונים מהצומח מבחינת השפעתם על לחצי הדם. לעומת זאת, צריכת סויה בדיאטה גורמת לירידה משמעותית יותר בלחצי הדם, עד 5.8 ממ"כ סיסטולי, 3.3 ממ"כ דיאסטולי בממוצע. סויה גם משפר את פרופיל שומני הדם ובכך משפר את תפקוד כלי הדם. מבחינת חומצות אמינו, ל-L-ARGININE , במינון של 4 גרם עד 24 גר ליום, יש השפעה מיטיבה בהורדת לחץ הדם, דרך הגברת מינון NO הגורם להרחבת כלי הדם ולירידה בלחץ הדם.

3. סידן:

במספר מועט של מחקרים נמצא כי צריכה של 1.0 גרם סידן ליום, מורידה בצורה קלה בלבד את לחץ הדם, וזאת רק אצל צעירים מתחת לגיל 35 שנים. לעומת זאת בגילאים מבוגרים יותר, או צריכה של יותר מ-1.0 גרם סידן ליום , יכולה לאורך זמן ( 10 שנים בממוצע), לגרום לעליה בסיכון למחלות לב. קיימים מחקרים נוספים ששוללים נזק ללב . בכל מקרה בגיל הביניים ומעלה, צריכה של סידן לא הוכחה כמפחיתה את לחץ הדם.

4. מגנזיום:

באופן תיאורטי למגנזיום יש השפעה בווסות לחץ הדם בגוף , דרך הרחבה של כלי הדם. השפעה זו מושגת דרך השפעתו על פרוסטציקלינים ו-NO , הגורמים להרחבת כלי הדם ועקב כך לירידה בלחץ הדם. יחד עם זאת, בספרות הרפואית יש חילוקי דעות לגבי מידת השפעת תוספי מגנזיום על לחץ הדם. בחלק מהמחקרים לא נמצאה ירידה משמעותית בלחץ הדם, לעומת מחקרים אחרים בהם צריכה ממוצעת של 410 מיליגרם מגנזיום ליום, במשך לפחות 11 שבועות, תרמה לירידה משמעותית בלחצי הדם.( 2.5 ממ"כ סיסטולי, 3.5 ממ"כ דיאסטולי).

5. אשלגן:

תוספת אשלגן לדיאטה הוכחה במספר מחקרים כבעלת השפעה מיטיבה על הורדת לחץ הדם ומערכת לב וכלי הדם. תוספת אשלגן של 90-120 מא"ק\יום ( 4.0-4.7 גרם ליום) ,מפחיתה משמעותית את לחץ הדם, בממוצע 4\7 ממ"כ! ,בעיקר בקרב חולי יל"ד. פחות מובהק באילו עם לחצי דם בגדר הנורמה. תוספת אשלגן לדיאטה מנטרלת את ההשפעה השלילית של נתרן על לחץ הדם. ההשפעה המיטיבה של אשלגן נמצאה בכל סוגי המלחים שלו: ציטרט, כלוריד, וביקרבונט. גם ההפך נכון: דיאטה עם רמה נמוכה של אשלגן תורמת לשינוי היחס נתרן-אשלגן , לטובת הראשון, ועקב כך לעליה בלחץ הדם. כל הנ"ל נכון, בתנאי שהתפקוד הכיליתי של המטופל בגדר הנורמה!

6. ויטמינים:

ויטמין C , במינון של 500 מיליגרם ליום, למשך 8 שבועות לפחות, מפחית לחץ הדם הסיסטולי ב-4.8 ממ"כ בממוצע, ללא השפעה על הלחץ הדיאסטולי, בקרב חולי יל"ד. השפעה זו מושגת דרך הרחבת כלי הדם, השפעה משתנת, דיכוי הפרשת סטרואידים מהאדרנלים, ודיכוי השפעת אנגיוטנסין 2 במערכת רנין -אנגיוטנסין. לויטמין E, וחומצה פולית יש השפעה טובה על תפקוד האנדותל, אך אין הוכחה כי יש להם השפעה על לחץ הדם. גם לויטמין D , אין השפעה על לחץ הדם. השפעתו בעיקר בנשים בהריון במניעת רעלת הריון.

7. סיבים מסיסים:

לתוספת סיבים בכלל, יש השפעה זניחה על לחץ הדם. יש להם השפעה מיטיבה על תפקוד הלב וכלי הדם, אך לא בהורדת לחץ הדם. יוצא מהכלל הם סיבי פשתן המכילים חומצה לינולנית. במספר מחקרים בהם נבדקה השפעת סיבי פשתן על לחץ הדם, נמצאה ירידה משמעותית בלחץ הדם, סיסטולי- 2.85 ממ"כ בממוצע, דיאסטולי-2.39 ממ"כ בממוצע, בצריכה של לפחות 12 שבועות. ככל שמשך הצריכה ממושך יותר , ההשפעה על הורדת לחץ הדם תהיה משמעותית יותר.

ד. תוספות שאינן מזון:

1. מיצוי גרעיני ענבים:

גרעיני ענבים שייכים לקבוצת תרכובות המכילים פוליפנולים, ויש להם השפעה בהורדת לחץ הדם. במספר מחקרים נמצא כי תוספת שלהם לדיאטה ,מפחיתה את לחץ דם הסיסטולי ב-8.8 ממ"כ בממוצע, אבל רק בקרב חולי סוכרת סוג 2! וגם זאת רק במינון מעל 300 מיליגרם ליממה של resveratrol , המצוי בהם. בחולי יל"ד ללא סוכרת, אין הוכחה מספקת ליעילותם.

2. פולי קקאו:

לפולי קקאו ותוצרי מזון המכילים אותם, כמו שוקולד כהה, יש השפעה על הרחבת כלי דם דרך הגברת רמת NO בגוף. במחקרים בהם נבדקה השפעת פוי הקקאו על לחץ הדם, נמצאה ירידה קלה בלבד ,אם כי משמעותית, בערכי לחץ הדם בקרב חולי יל"ד, אך ללא השפעה בקרב אילו שאין להם יל"ד.

3. סויה ומרכיבי סויה:

סויה מכילה כמות גבוהה של פיטואסטרוגנים, אשר להם השפעה מיטיבה על מערכת לב וכלי הדם. השפעת סויה על לחץ הדם נבדק במספר מחקרים אשר כללו נשים בלבד. מחקרים אילו הוכיחו כי צריכה של לפחות 100 מג סויה או מרכיביו ביום, מפחיתה משמעותית את לחץ הדם-סיסטולי 5.47 ממ"כ בממוצע, ודיאסטולי-2.03 ממ"כ בממוצע.

4. שום או מיצוי של שום:

לשום או מיצוי שלו יש השפעה מיטיבה על כלי הדם הכוללת הרחבה שלהם, הרפיית השריר החלק בדופן כלי הדם ועקב כך לירידה בלחץ הדם. הם מפחיתים רמות קטכולאמינים, מעלים רמות NO וברדיקינינים, ועקב כל לירידה נוספת בלחצי הדם. הוספת שום לדיאטה לפרק זמן של 8-26 שבועות , מפחית משמעותית את לחצי הדם—9.1 ממ"כ סיסטולי בממוצע, 3.8 ממ"כ דיאסטולי בממוצע. יחד עם זאת , שיעור תופעות הלוואי הגבוה בשימוש ממושך שלו, מגביל את יעילותו כטיפול להורדת לחץ הדם.

5. לויקופן:

לויקופן הוא קרטנואיד המצוי בעיקר בעגבניות. יש לו השפעה נוגדת חימצון ,אך אין הוכחה חד משמעית שהוא גם מוריד לחץ דם. ישנם מחקרים המצביעים על הפחתת לחץ הדם בצריכה של מעל 12 מיליגרם ליום, לפחות למשך 4-12 שבועות.

6. פיקנוגנול:

פיקנוגנול מצוי בעצי אורן ימי צרפתי. יש לו השפעה בעיכוב יצירת אנגיוטנסין 2. עקב כך הוא מרחיב כלי דם, ומפחית את לחץ הדם. יש לו גם השפעה נוגדת חימצון, נוגדת דלקת, מפחיתה הפרשת חלבון בכליות, ומשפרת את תפקוד אנדותל כלי הדם. יחד עם זאת, לא בוצעו מספיק מחקרים מבוקרים לבדיקת השפעתו על לחץ הדם.

7. חומצה אלפא ליפואית:

רמת חומצה זו בגוף האדם , יורדת עם הגיל, וזו אחת הסיבות לפגיעה בתפקוד האנדותל בגיל המבוגר. מספר המחקרים שבדקו תוספת חומצה זו לדיאטה והשפעתה על לחץ הדם היו למשכי זמן קצרים מידי, ולא הוכיחו ירידה משמעותית בלחץ הדם. יש צורך במחקרים מבוקרים נוספים לפרקי זמן ממושכים יותר, על מנת שניתן יהיה להוכיח את השפעתה על לחץ הדם.

8. קואנזים Q10 :

תרכובת דמוית ויטמין עם תכונות נוגדות חימצון חזקות. רמתה יורדת בגוף האדם עם הגיל ,ובנוכחות מחלה בלב וכלי הדם. השפעתה על לחץ הדם היא שולית עד חסרה .

9. מלטונין בשחרור איטי:

הורמון שיש לו תפקיד בשעון הביולוגי של האדם. מופרש מבלוטת האיצטרובל במוח. יש לו השפעה נוגדת חימצון והשפעה על הרחבת כלי הדם. מחקרים בהם בדקו תוספת צריכה של מלטונין בשחרור מושהה בדיאטה, במינון של 2-5 מיליגרם ליום, מצאו ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי בשעות השינה( 6.1 ממ"כ), וירידה קלה בלחץ הדם הדיאסטולי( 3.5 ממ"כ).

10. טאורין:

טאורין היא חומצה אמינית חשובה במטבוליזם של מערכות שונות בגוף. במחקר מבוקר ,כפול סמיות, שכלל 120 נבדקים עם לחץ דם “נורמלי-גבוה”, נמצא כי תוספת של 1.6 גרם ליום של טאורין , למשך 12 שבועות, הפחית משמעותית את ממוצעי לחץ הדם בניטור לחץ דם-24 שעות, 3.8 ממ"כ סיסטולי, 3.5 ממ"כ דיאסטולי, בהשוואה לתוספת פלצבו. בנוסף תוספת הטאורין שפרה משמעותית את תפקוד האנדותל.

11. צמח העוזרד:

העלים, הפרי , והפרחים של צמח העוזרד מכילים פלבנואידים ופרוציאנידים. יש לו תכונות נוגדי חימצון, ויכולת הרפיה של שרירי דופן כלי הדם, ועקב כך נחשב כבעל הגנה על הלב וכלי הדם. יחד עם זאת, אין עדיין מספיק מחקרים על מנת לקבוע את השפעתו על לחץ הדם, וגם לא הוכחה מספקת להגנה על הלב וכלי הדם בכלל.

12. פרוביוטיקה:

יש חילוקי דעות בספרות הרפואית לגבי השפעת תוספת פרוביוטיקה בדיאטה על לחץ הדם. במספר מחקרים נמצאה ירידה משמעותית בלחצי הדם, באחרים, לא נמצאה כל השפעה. נכון לעת הזו , אין הוכחה ברורה ליעילותם בהורדת לחץ הדם כתוספת בדיאטה.

סיכום:

1. בין המזונות, למיץ סלק, יש את ההשפעה המוכחת ביותר בהפחתת לחץ הדם. למיץ רימונים, תה היביסקוס, ושומשום יש השפעה מסוימת, בעיקר בקרב תושבי המזרח התיכון.
2. בין תוספות המזון, למגנזיום, אשלגן , וויטמין C, יש יכולת מוכחת לשפר את לחץ הדם. יחד עם זאת ,יש להיזהר בתוספת אשלגן לדיאטה בעיקר בקרב חולי יל"ד עם תפקוד לקוי של הכליות, וכן עקב השפעתם על קבוצות תרופות להורדת לחץ הדם. מומלץ להתייעץ עם רופא טרם נטילתם.
3. בין התוספות שאינן מזון, מלטונין הוכחה כמפחיתה לחץ דם לילי בלבד, וניתן לשקול את נטילתה בקרב קבוצת חולים זו. מיצוי גרעיני ענבים, הוכח כיעיל בהפחתת לחץ הדם רק בקרב חולים עם תנגודת לאינסולין.
4. תוספות אילו אינן תחליף לטיפול תרופתי, אלא תוספת להם!!!