הפרעות שינה הן תופעה שכיחה הפוגעת בשלב מסוים ב-35% מהאוכלוסייה הכללית. הפרעות אילו כוללות: קושי להירדם, יקיצות מרובות בשעות השינה, יקיצה מוקדמת בבוקר, תסמונת דום נשימה לילית ועוד. הם פוגעות באיכות החיים, במצב הרוח, ביכולת התפקוד ויש להן השפעות שליליות על בריאות האדם בכלל, והמערכת הקרדיווסקולרית בפרט, כפי שאפרט בהמשך. הפרעה מתמשכת באיכות השינה לאורך זמן גורמת לקשיי תפקוד בעבודה עקב ירידה בריכוז, ירידה ביכולת הביצוע, ועייפות במהלך יום העבודה. היא גורמת לעליה בצריכה הקלורית ולעליה במשקל, וכן למצב רוח ירוד עד דיכאון.
הפרעות שינה ויתר לחץ דם( להלן: יל"ד):
הפרעות שינה גורמות לירידה לא מספקת של לחצי הדם בשעות השינה. מצב זה נקרא : " נונ דיפר” בבדיקת ניטור לחץ דם-24 שעות. אי ירידה מספקת של לחצי הדם בשעות השינה עלולה לגרום לשינויים במבנה הלב, בעיקר לעיבוי דופן חדר שמאל, העלול עם הזמן לגרום להפרעות בקצב הלב, ומחלת לב כלילית עד אוטם בשריר הלב עקב אספקת חמצן לא מספקת לשריר המעובה. בנוסף הפרעות השינה גורמות לתנודתיות יתר של לחצי הדם בשעות הערנות, מצב המקשה על איזון לחץ הדם. אורך שינה קצר, פחות מ-6 שעות, קשור בסיכון גבוה יותר לפתח יל"ד באנשים נורמוטנסיבים. סיכון זהה לאילו עם הפרעות שינה. במילים אחרות, הסיכון לפתח יל"ד קיים באותה מידה בקרב אילו שיש להם הפרעות שינה ובקרב אילו שמשך שעות השינה שלהם קצר- 6 שעות ופחות. לאיכות השינה אם כן, יש חשיבות במניעת התפתחות יל"ד באילו שלחץ דמם תקין, ובאילו שיש להם כבר יל"ד, במניעת אי ירידה מספקת של לחצי הדם בשעות השינה.
הפרעות שינה ומערכת החיסון:
הפרעות שינה גורמות לירידה בתנגודת החיסונית הפנימית של הגוף ולירידה ביכולת הגוף להתמודד עם גורמים מזהמים. קימות 2 מערכות חיסון:
- חיסון נרכש לפתוגן שהגוף נחשף אליו בעבר, ומתבטא בעליה של תאי חיסון כמו אינטרלאוקין 2,12 וכן אינטרפרון. תאים אלה מווסתים בשעות השינה. הפרעות שינה גורמות לירידה ברמתם ועקב כך לירידה ביכולת התנגודת של הגוף.
- חיסון פנימי המהווה מנגנון הגנה כנגד גורם זר ומתפתח בגוף תוך שעות מהחשיפה לאותו גורם. בעיקר כדוריות דם לבנות מסוג טי. גם הם מווסתים במהלך שעות השינה. הפרעות שינה גורמות לירידה במספרם, ולירידה ביכולת הגוף לתקוף פתוגנים מזיקים. בנוסף הפרעות השינה גורמות לעליה במספרם של גורמי דלקת כמו אינטרלאוקין 6 וציטוקינינים המגבירים תהליכי דלקת בגוף.
הפרעות שינה והפרעות מטבוליות:
הפרעות שינה גורמות לעליה בפעילות של מערכת העצבים האוטונומית. מצב הגורם לעליה בדופק הבסיסי ובלחץ הדם. בנוסף לפגיעה בשכבה הפנימית של דופן העורקים. הפרעות שינה גורמות לתחושת רעב, לירידה ברגישות לאינסולין, להשמנת יתר ועליה בתנגודת לאינסולין. מצב זה מוביל למצב של טרום סוכרת עד התפתחות סוכרת סוג 2. הפרעות שינה גורמות לעליה בהפרשת הורמון הקורטיזול. רמה גבוהה שלו גורמת לעליה במשקל, עליה בלחצי הדם וברמות הסוכר וכן לדלדול הסידן בעצמות ( אוסטאופורוזיס). כל ההפרעות הללו עלולות לגרום עם הזמן לשיעור גבוה יותר של מחלות לב כולל מחלת לב כלילית, תעוקת חזה, אוטם שריר הלה, הפרעות בקצב הלב ועד אי ספיקת לב וסיכון גבוה לתמותה.
לסיכום:
הפרעות שינה, מכל סוג, או משך זמן שינה קצר, 6 שעות ופחות, קשורים ישירות להתפתחות יל"ד, לאי ירידה מספקת של לחצי הדם בשעות השינה ולשורה של הפרעות מטבוליות, חיסוניות, תפקודיות ונפשיות שעלולות להתפתח למחלות כרוניות עם פגיעה באיברים חיוניים כמו לב, כליות, מח , וכלי דם. יש לכן חשיבות באבחון נכון וטיפול מתאים באילו הלוקים בהפרעות אילו.